הורדת סרטון מאינסטגרם פרטי בארבעה שלבים

מה בעצם מקבלים

אותו קובץ MP4 שאינסטגרם היה מציג לכם באפליקציה, ברזולוציה שבה הוא הועלה: בריל זה בדרך כלל 1080×1920, לפעמים פחות אם המקור צולם בטלפון ישן יותר. בדרך לא מתבצע קידוד מחדש, ולכן אין פגיעה באיכות ולא נוסף סימן מים. אם הפוסט הוא קרוסלה עם כמה קליפים, כל אחד חוזר כקובץ נפרד, עם אודיו, בדיוק כפי שפורסם.

הקובץ נוחת בתיקיית ההורדות הרגילה שלכם ומשם מתנהג כמו כל סרטון אחר.

למה הכלי הזה צריך ארבעה שלבים ושאר הכלים רק אחד

כל כלי הורדה אחר באתר שולח בקשה אחת לאינסטגרם מהשרת שלנו וקולט את הפוסט בחזרה. זה עובד כי פוסטים ציבוריים הם ציבוריים: כל אחד יכול לבקש אותם, גם שרת שלא מחובר אצל אף אחד.

חשבון פרטי מסרב בדיוק לזה. אינסטגרם בודק מי שואל, ואם הצד השואל אינו עוקב מאושר, שום דבר לא חוזר. השרת שלנו לעולם לא יהיה עוקב מאושר של החשבון של החבר שלכם, ולכן אין בקשה מצדנו שתעבוד.

אתם, לעומת זאת, כבר מאושרים. הדפדפן שלכם נושא את עוגיית ההפעלה (session cookie) שמוכיחה זאת, ולכן התהליך משאיר לכם בדיוק את השלב הזה: בשדה השני מופיע קישור, פותחים אותו בלשונית שבה אתם מחוברים, אינסטגרם מזהה אתכם ומחזיר את נתוני הפוסט, ואתם מדביקים את הנתונים האלה כאן בחזרה. אנחנו רואים רק מה שהדבקתם: לא את העוגייה שלכם, לא את הסיסמה ולא את ההפעלה.

מהו הטקסט הגולמי בלשונית החדשה

שלב שתיים פותח דף עם טקסט צפוף ולא מעוצב, מלא בסוגריים מסולסלים ובמירכאות. זה JSON: הפורמט המובנה שבו אפליקציית אינסטגרם עצמה מדברת עם השרתים שלה. זה תיאור הפוסט: מי פרסם, הטקסט, תמונת התצוגה המקדימה, ואי שם בפנים, כתובת הקובץ הישירה של הסרטון.

אין צורך לקרוא או לחפש בו שום דבר. מסמנים הכול ומעתיקים. שום דבר בו אינו רגיש עבורכם אישית, זה הפוסט ולא החשבון שלכם. אם הלשונית מציגה במקום זאת משהו קצר, כמו הודעה על התחברות או תשובה ריקה, אתם לא מחוברים לאינסטגרם בדפדפן הזה, או שאתם מחוברים עם חשבון שלא עוקב אחרי מי שפרסם.

מה הכלי הזה לא יכול לעשות

טוב לדעת את זה מראש, כדי שלא תנסו בכלל:

• לפתוח חשבון פרטי שלא אישר אתכם. שום גרסה של ארבעת השלבים לא משנה את זה: כל המנגנון תלוי בגישה המאושרת שלכם. אם אין לכם אותה, אין לכם מה לספק.
• לשמור תוכן ממי שחסם אתכם. וגם לא לשחזר משהו שהאדם מחק, או לקרוא סטורי שכבר פג תוקפו.
• להתריע למישהו. אין שום התראה. בעל החשבון לא רואה ששמרתם, ובדיוק בגלל זה הנקודה הבאה חשובה.

לפני ששומרים, כדאי לחשוב רגע

מישהו הגדיר את החשבון שלו כפרטי ואז אישר אתכם במכוון. מה שהאדם הזה פרסם, הוא פרסם לרשימת אנשים שבחר בעצמו. קובץ במכשיר שלכם כבר לא נמצא ברשימה הזאת.

לשמור אותו לעצמכם זה דבר אחד. להעביר אותו הלאה או להציג אותו בכל מקום אחר שמי שפרסם לא רצה בו זה דבר אחר, ובדיוק זה מסיים חברויות. הכלי הזה לא יכול להבחין בהבדל, ההחלטה בידיים שלכם. כשזה לא ברור מאליו, שאלו.

כשכלום לא חוזר

עברו על זה בסדר הזה, כי הסיבות ממוינות לפי שכיחות. בדקו קודם אם השדה השני התמלא מעצמו; אם נשאר ריק, הקישור שהודבק לא היה קישור של ריל, כי הכלי מחפש במפורש את החלק /reel/. בדקו שנית שאתם מחוברים באותו דפדפן עם החשבון שעוקב אחרי מי שפרסם: זו הסיבה הנפוצה ביותר, והיא יוצרת תשובה קצרה ובלתי שימושית בלשונית החדשה. שלישית, ודאו שהעתקתם את כל הטקסט ולא רק את מה שהעכבר סימן במקרה, עם Ctrl+A ואז Ctrl+C.

איפה הקובץ נשמר במכשיר

ב-Windows וב-macOS הסרטון נכנס לתיקיית ההורדות, ורשימת ההורדות של הדפדפן מובילה אליו הכי מהר. באנדרואיד Chrome שומר בהורדות; רוב אפליקציות הגלריה קולטות אותו תוך דקות ספורות, ואם שלכם לא, בדרך כלל עוזרת פתיחה חד-פעמית מאפליקציית הקבצים. באייפון Safari מניח אותו בקבצים תחת הורדות ולא בתמונות: פותחים אותו משם, לוחצים על סמל השיתוף ובוחרים “שמירת וידאו” כדי להכניס אותו לגלריה.

פרטיות, ומה שמירה לא אומרת

כאן אין חשבון, אין אימייל ואין הרשמה. אנחנו לא מקבלים את פרטי ההתחברות שלכם לאינסטגרם באף שלב בתהליך הזה, כי באף שלב לא מבקשים אותם: ההתחברות נשארת עניין בינכם לבין אינסטגרם, והכלי מעבד רק נתונים שהעתקתם והדבקתם בעצמכם מההפעלה שלכם.

הורדה גם לא מעבירה זכויות: מי שצילם הוא הבעלים, ולהחזיק עותק אינו רשות לפרסם אותו.

אם זה לא היה הכלי שחיפשתם

אם החשבון ציבורי, אתם לא צריכים שום דבר מזה: הכלי להורדת רילס מטפל ברילס עם קישור אחד שמודבק, והכלי להורדת סרטונים מאינסטגרם עושה אותו דבר לפוסטים בפיד ולקרוסלות. עבור סטורי לפני שפג תוקפו השתמשו בכלי להורדת סטורי. לתמונת פרופיל בגודל מלא הכלי להורדת תמונת פרופיל לוקח רק את שם המשתמש. ואם רציתם רק את הטקסט של הביו, הכלי להעתקת ביו שולף אותו עם ירידות שורה ואימוג׳ים.